רוזה פארקס
1.12.1955
זה היה עוד יום רגיל,יום של גזענות בין השחורים ללבנים. חיכיתי לאוטובוס בסיומו של יום עבודה,נכנסתי לאוטובוס והתיישבתי במושבים האחוריים כי רק שם מותר לשחורים לשבת...לפתע ניגש אליי מישהו לבן וציווה עליי לקום כדי שהוא ישב. אני לא קמתי. באוגוסט 1955 נחרדו רבים מהרצח של אמט טיל. טיל היה נער אפריקאי שנרצח במסיסיפי כשהיה בן 14,מכיוון ששוחח עם אישה לבנה. ב-27 לנובמבר השתתפתי בעצרת המונית במוטגומרי במחאה על הרצח.
אני שמחה שסיפור הגזענות מאחורינו אך נירא לי שזה עדיין לא ניגמר...
 |
| אני בתקופה שהייתי בכלא. |
 |
| אני בעצרת המחאה במונטגומרי בשנת 1955. |
אלן
השבמחקהסיפור שלך גרם לי לרצות להכיר את הדמות יותר טוב.
הרגשתי מחוברת אל הדמות
אך גם עצובה על הדברים שקרו לה
המשפט איתו סגרת את הסיפור שלך הוא מסתורי מאופק ומדהים אשר גרם לי לשמוע עוד על אירועים בחייה של רוזה.
אהבתי מאוד :)
אלן, לפני כמה זמן שמעתי על הסיפור הזה אך לא בדיוק הבנתי אותו. הדרך בה רשמת את הסיפור שלך הייתה נורא מעניינת כך שהבנתי טוב מאוד על מה מדובר. בנוסף, אהבתי מאוד את המילים האחרונות. הן היו מאוד מתאימות ומציאותיות.
השבמחקאלן, אהבתי את הדמות של רוזה פארקס, רוזה פארקס הייתה לוחמת אמיתית נגד הגזענות והאפליה בארצות הברית כלפי ה"שחורים" ושילמה על כך מחיר.
השבמחקתיאור קצר וענייני של האירוע, אבל חשוב היה לציין שכל האירוע הוא לא מקרי, היא התכוננה מראש למאבק נגד הגזענות.
השבמחק