25.10.1917
שבוע עבר מאז שראיתי את ילדיי, וכשסוף סוף חזרתי הבייתה יכולתי לשמוע כבר מבחוץ צעקות של התרגשות, ואת קולו של בני הקטן אומר:"יוליה, אמא חזרה הבייתה!".
הם לא הבינו לאן הלכתי, ובנוסף לכל הם ידעו שמשהו לא בסדר, למרות שרציתי להסיר דאגה מליבם, ואמרתי שהכול זה פרי דמיונם.
הכנתי לכולנו תה, ישבנו
מסביב לאח, וסיפרתי לילדיי את כל אשר קרה.......יחד עם ולדימיר איליץ' לנין שהוא ראש המפלגה הבולשביקית, ולאון טרוקצי ראש הסובייט (מועצה נבחרת של איכרים ופועלים) של פטרוגרד, יצאנו המהפכנים הקומוניסטים והסוציאליסטים למרד במטרה להפיל את הממשלה הסוציאל- דמוקרטית והליברלית הזמנית של אלכסנדר קרנסקי.
לפי הבעות פניכם
אני מבינה שאתם מבולבלים, אז תנו לי להסביר. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה המצב ברוסיה החמיר.
מיליוני חיילים נהרגו, איבדנו שטחים רבים והאזרחים סבלו מרעב כבד. הממשלה הזמנית של
קרנסקי המשיכה במלחמה והתכוננה לבחירות, אך הסובייטים התעקשו שרוסיה תפרוש מן
המלחמה ודרשו עריכת רפורמות במדינה. המצב לא השתנה, ולכן לקחנו את העניינים לידיים שלנו, על מנת שנוכל לבנות "עולם חדש" המבוסס של שוויון וצדק חברתי.
המרד בוצע כאן, בפטרוגרד!
אני וכל פועלי הבירה, חיילי
חיל המצב ומלחי הבסיס הימי הסמוך אלינו, השתלטנו על המבנים העיקריים של הממשלה עם
התנגדות קלה (למרבה הפלא) עד שלבסוף השתלטנו על ארמון החורף שהוא שימש כמפקדה
הראשית של הממשלה הזמנית. רק מי שהיה שם יכול היה לראות את הלהט בעיננו, כאשר כבשנו
עוד יעד ועוד יעד במסלולנו, ובמוחנו ססמאת המהפכה: "שלטון למועצות, אדמה לאיכרים, לחם לנצרכים ושלום לכול"!. למילה מרד יש משמעות רבה ואני
בטוחה שעכשיו אתם חושבים על אין ספור הרוגים, אך למזלנו המאבק היה נקי מדם וככל
הנראה, בכל המהלך היו 2 הרוגים ו- 5 פצועים משני הצדדים.בסה"כ המרד נחל הצלחה גדולה, לא היו לנו קשיים רבים והוא הסתיים לאחר כ- 24 שעות, אך בכל הזמן הזה חששתי שאני אאבד את חבריי ויותר חשוב שאני אאבד אתכם.
מיד לאחר המרד, הסובייטים בחרו את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה. היא העבירה את "הצו על השלום" שקבע את יציאתה המיידית של רוסיה ממלחמת העולם הראשונה ואת "הצו העל האדמה" שביטל את רכוש הפרט, וקבע את חילוק האדמות מחדש לידי האיכרות.
אני שמחה שהסיפור הזה מאחורינו, אך יש לי תחושה שזה עדיין לא נגמר.
 |
| מנהיגנו ולדימיר לנין |
 |
| אני וחבריי מסתערים על ארמון החורף |
רוני , סיפורך מרגש ומרתק.
השבמחקהצלחת לעורר בי סקרנות לגביי מאורע זה.
אהבתי את דרך שילוב חייך הפרטיים בסיפור.
רוני , אהבתי מאוד את אופן הכתיבה שלך .
השבמחקנהניתי לקרוא את סיפורך , לא ידעתי שהמצב ברוסיה עד כדי כך החמיר .
ללא ספק למדתי משהו חדש!
התמונות והסרטון עזרו להמחיש את הסיפור והבנתי אפילו יותר .
רוני, את מתארת את המהפכה מזוית מעניינת, בחרת להשתתף באופן פעיל במהפכה - כל הכבוד!
השבמחק