אולימפיאדת ברלין
ה - 2 באוגוסט
היום, ה-2 באוגוסט 1936 וההתרגשות עולה על כל דמיון.
במשך כל הטיסה מאלבמה ליבי דפק בעוצמה ולא הצלחתי להירדם.
כשנחתנו בברלין הרגשתי קצת לא שייך למקום, הדיסטנס בין המקומיים לבין חברי הקבוצה השחורים בלט.
עוד לפני שהגענו לברלין ידענו על המצב והיחס המפלה נגד היהודים והשחורים אך לא חשבתי שהוא עד כדי כך רע ומפלה.
בשבוע שעבר הלכתי עם חברתי לקבוצה למסעדה והמאבטח הסכים להכניס רק את חברתי - מיותר לציין שהיא לבנה.
את שאר הזמן עד לאולימפיאדה ביליתי במלון מכיוון שלאחר כל המקרים המפלים והמעליבים יצאה הרוח ממפרשיי.
ה - 3 באוגוסט
לא עצמתי עין כל הלילה אך למרות זאת, בעלות השחר קמתי ממיטתי חד ומפוקס מתוך רצון להצליח ולנצח בתחרות.
גם כאבי הבטן העזים לא הצליחו לעצור את הרצון הרב שלי להצליח ולהעניק לשחורים את הכבוד והשוויון שמגיע להם.
האוטובוס הגיע באיחור של שעה ומאוד פחדתי שלא נספיק להגיע בזמן להתחרות, אך למזלנו הספקנו להגיע בדיוק בזמן לתחרות.
כשהגענו לאצטדיון אי אפשר היה לפספס שרוב המתחרים היו לבנים.
הרגשתי שונה ודחוי אך בכל פעם שהרגשתי כך ועמדתי להישבר, חשבתי בראשי על המטרה הנעלה.
לא עבר זמן רב עד שהגיע תורי להתחרות, עליתי על המסלול וליבי דפק בעוצמה.
התחלתי לרוץ ריצה קלה ולאט לאט הגברתי אותה, הגעתי לקו וקפצתי קפיצה מצוינת שזיכתה אותי במקום הראשון.
לאחר שכל המתחרים קפצו, שלושת המקומות הראשונים עלו על הפודיום על מנת לקבל את המדליות מקאנצלר גרמניה - היטלר, אך הוא עזב את האצטדיון ונותרנו בידיים ריקות.
מאוחר יותר הבנתי כי היטלר עזב את האצטדיון מאחר ולא היה מוכן להעניק לי את המדליה וללחוץ את ידי מפאת היותי שחור ונחות.
לא הופתעתי אך למרות זאת נפגעתי וכך עמדתי בבשת פנים, מייחל לעולם שוויוני יותר.
 |
| ג'סי אוואנס בשיאו |
 |
| ג'סי אוואנס בשיאו |
לידור,
השבמחקמאוד אהבתי שצורת הכתיבה בה בחרת להשתמש היא יומן, משום שממש היה אפשר להרגיש שאתה הוא ג'סי אוואנס.
התמונות שהוספת מאוד מדגישות את הכתוב. לדוגמא: "התחלתי לרוץ ריצה קלה ולאט לאט הגברתי אותה, הגעתי לקו וקפצתי קפיצה מצוינת שזיכתה אותי במקום הראשון."
לידור , אהבתי את היומן שכתבת , לא ידעתי על אולימפיאדת ברלין ולא על הגזענות והאפליות הקשות נגד השחורים בה , ועל כך שלא נתנו לזוכים מדליות בגלל שהמנצח היה שחור.עצוב לשמוע על זה אך אני שמחה שהיום הגזענות פחתה . למדתי המון .
השבמחקלידור הבלוג שכתבת היה מעניין וממש מרגישים שאתה ג׳סי אוואנס לפי צורת הכתיבה שלך, לא ידעתי שהנאצים אפלו גם את השחורים.
השבמחקכתיבה יפה מאד, על מילה אחת הייתי מוותר בסוף הרשומה "ונחות", משום שהסיפור בגוף ראשון ובוודאי הוא לא מרגיש נחות
השבמחק