התאריך ה-1 בספטמבר תחילת שנת הלימודים, הגעתי לבית בספר והתחלנו ללמוד.
באמצע השיעור המנהלת נכנסה לכיתה ודיברה עם המורה בצד, לאחר כמה דקות המורה חזרה לכיתה ואמרה שאנחנו משוחררים הביתה, קפצנו משמחה. כשהגעתי לבית אחי הגדול דיבר עם אבא בשקט, לא הבנתי מה קרה, ולמה הם מדברים בשקט, כשאחי סיים לדבר עם אבי הוא קרא לי לצד ואמר לי שגרמניה הנאצית פלשה למדינה שלנו, נבהלתי מאוד ופחדתי שיקרה משהו להוריי ולבני משפחתי.
הפסקתי ללכת לבית הספר ובבקרים הייתי עוזר לאבי בעבודתו כתופר,ככה זה היה עד שהכניסו אותנו לגטאות, אני זוכר ששמו לי טלאי צהוב על הבגדים כאות לזהותנו כיהודים.
היינו רעבים מאוד ואבא היה מחפש לנו אוכל. יום אחד אבא הלך ולא חזר, אמא לא נתנה לי יותר לצאת אבל היינו חייבים לאכול משהו, היית חומק מהגטו כדי להביא אוכל והיית מודע לכך שאם תופסים אותי, יהרגו אותי. היה יום שחזרתי לגטו דרך פרצה בחומה ולפתע הוצמד אקדח לראשי, מולי עמד שוטר גרמני שהתחיל להכות אותי בשוט, התעלפתי, ובאמצע הלילה התעוררתי ואמרתי לעצמי שאני לא חוזר לגטו, התחלתי לרוץ אל היער מחוץ לעיר, רצתי עד הבוקר הייתי מותש וחיפשתי מקום בו אני יוכל לנוח.
יום למחרת קמתי רענן והחלטתי שאני ינסה לחיות ביער, חייתי ביער כשלוש שנים וכשחזרתי לפולין ראיתי שהמלחמה נגמרה, גיליתי שאחי הגדול נרצח על ידי גרמני שדקר אותו ונשארנו אחי הקטן ואמא שלי, וכוחות בעלות הברית באו ולקחו אותנו איתם.
באמצע השיעור המנהלת נכנסה לכיתה ודיברה עם המורה בצד, לאחר כמה דקות המורה חזרה לכיתה ואמרה שאנחנו משוחררים הביתה, קפצנו משמחה. כשהגעתי לבית אחי הגדול דיבר עם אבא בשקט, לא הבנתי מה קרה, ולמה הם מדברים בשקט, כשאחי סיים לדבר עם אבי הוא קרא לי לצד ואמר לי שגרמניה הנאצית פלשה למדינה שלנו, נבהלתי מאוד ופחדתי שיקרה משהו להוריי ולבני משפחתי.
הפסקתי ללכת לבית הספר ובבקרים הייתי עוזר לאבי בעבודתו כתופר,ככה זה היה עד שהכניסו אותנו לגטאות, אני זוכר ששמו לי טלאי צהוב על הבגדים כאות לזהותנו כיהודים.
היינו רעבים מאוד ואבא היה מחפש לנו אוכל. יום אחד אבא הלך ולא חזר, אמא לא נתנה לי יותר לצאת אבל היינו חייבים לאכול משהו, היית חומק מהגטו כדי להביא אוכל והיית מודע לכך שאם תופסים אותי, יהרגו אותי. היה יום שחזרתי לגטו דרך פרצה בחומה ולפתע הוצמד אקדח לראשי, מולי עמד שוטר גרמני שהתחיל להכות אותי בשוט, התעלפתי, ובאמצע הלילה התעוררתי ואמרתי לעצמי שאני לא חוזר לגטו, התחלתי לרוץ אל היער מחוץ לעיר, רצתי עד הבוקר הייתי מותש וחיפשתי מקום בו אני יוכל לנוח.
יום למחרת קמתי רענן והחלטתי שאני ינסה לחיות ביער, חייתי ביער כשלוש שנים וכשחזרתי לפולין ראיתי שהמלחמה נגמרה, גיליתי שאחי הגדול נרצח על ידי גרמני שדקר אותו ונשארנו אחי הקטן ואמא שלי, וכוחות בעלות הברית באו ולקחו אותנו איתם.
אליאור,
השבמחקמאוד אהבתי איך שאתה מספר את הסיפר בגוף ראשון כיאלו היית בתקופה הזאת ושאתה מתאר את ומצב.
התמונה אותה הוספת מוסיפה ומראה איך התנאים היו שם, ומוסיפה למה שכתבת
הכתיבה מאוד יפה! אהבתי שכתבת בגוף ראשון וזה הרגיש כמו קריאה מתוך יומן! בטקסט יש את המילה "מחפש" שזה בנטיית הווה אך הטקסט מנוסח בנטיית עבר.
השבמחקחוץ מזה הכתיבה מעולה
אליאור.
השבמחקאהבתי ממש את צורת הכתיבה שלך בגוף ראשון אהבתי מאד את התיאורים שלך רשמת עד הפרטים הקטנים. יפה מאד !
אליאור, בחרת זוית מעניינת לתאר את פתיחת המלחמה ואת התוצאות בהמשך,
השבמחקישנם כמה טעיות כתיב והמישלב הלשוני לא גבוהה, תמיד כדאי לערוך הגהה לפני פרסום או הגשה של עבודת כתיבה