אני זוכרת את היום
הזה במדויק כאילו זה היה אתמול, זה היה ב- 29 באוגוסט 1897 באולם "בית
הקזינו" המפואר שבבזל שוויץ, שם כונס הקונגרס הציוני העולמי הראשון.
אפשר היה לומר שכולם
היו לחוצים. זה היה הדבר היחידי שדיברו עליו ברחובות או בעיתונים. רציתי להיות
מעורבת יותר במתרחש בקונגרס אז התקרבתי לדלתות והאזנתי להם. שמעתי אותם רבים
וצורחים ומידי פעם אפילו צוחקים. היה גם זלזול בקולותיהם ואני לא יכולה להגיד שזה
לא פגע בי. גם אנחנו בני אדם וגם לנו מגיע שקולנו ישמע כמו קולם של אחרים.
כשקראו להרצל לעלות
לבמה, רעדתי הרי אם חושבים על זה כל היהודים היו תלויים בו. כל מילה שהוא היה אומר
הייתה יכולה לשנות את עתידנו מרע לטוב וההפך. כל מילה שהוא היה אומר הייתה מעבירה
בי צמרמורת. אבל אתם חייבים להבין הרצל היה המודל לחיקוי היחידי, הוא היחיד שעזר
לנו מבלי כוונות סתר.
בזמן הנאום שלו שמעתי
את האנשים מהמהמים או נאנחים וכאלה שהתייחסו בבוז אל דבריו או כאלה שתמכו והצדיקו
אותו.הקונגרס סימן לנו את התחלת הדרך שכל כך חיפשנו. זה שם אותנו על המפה, במרכז העניינים של כולם וזה בדיוק מה שרצינו.בשנים שלאחר מכן היה קצת בלגן, אבל כנראה שבשביל סדר צריך קצת בלגן. אני גאה במה שקרה לנו. מדינת ישראל עכשיו עומדת איתנה וגם אם קצת קשה אנחנו לא מוותרים על ארצנו ונלחמים בשבילה.
תודה לך בנימין זאב
הרצל עזרת רבות והנך בן אדם חשוב בהיסטוריה של עם ישראל. כל דור ודור ידע על
מעשייך ועל גדולתך. על המלחמות הרבות שנלחמת בעבורנו. אנו נשמור על ארצנו בשבילך.
אנו חייבים לך.
תמונות מהאסיפה
סרטון מהמקום בו נערך הקונגרס
ספיר , אהבתי את צורת הכתיבה שלך , איך שכתבת את הסיפור מנקודת מבט שלך .
השבמחקכתבת את הסיפור בצורה מעניינת שגרמה לי להמשיך לקרוא!
התמונות והסרטון עזרו להמחיש עוד יותר את הסיפור .
ספיר, כתבת יפה את הפוסט, יחד עם זאת הפיסקה השנייה לא ברורה לי כל כך, הרי כל משתתפי הקונגרס היו יהודים! אז מי אלה המזלזלים?
השבמחקבסה"כ תיאור יפה.