הצהרת בלפור

זה קרה לפני כמה ימים התאריך היה ה-2 בנובמבר 1917, שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'ימס בלפור שלח את ההצהרה ללורד הבריטי וולטר רוטשילד.

ברגע פרסום ההצהרה שמחנו והתרגשנו אני ובני ומשפחתי, לא האמנו שסוף סוף זה קרה בריטניה החליטה לתמוך בנו להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

ביולי 1917 הגישו ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב לממשלת בריטניה הצעה להצהרה מדינית, שרואה בארץ ישראל את ביתו הלאומי של עם ישראל במכירה בזכותו לבנות את חייו הלאומיים בה.

שר החוץ הבריטי ארתור ג'ימס בלפור שהיה חובב תנ"ך, וראש הממשלה דייויד לויד ג'ורג' (שייצג את ההסתדרות הציונית בשנת 1903) אהבו את ההצהרה מטעמים אסטרטגיים ודתיים והאמינו כי "שיבתם של היהודים לציון היא אירוע היסטורי שנגזר ממדרגה עליונה מתוקף צו הבורא". להם נוספו שרים נוספים ומדינאים בכירים.

לצערי למרות כל השמחה שיש עדיין קיים חשש מהתגובה של הערבים בארץ ישראל שלא יראו את מתן ההצהרה בעין יפה. יש בריטים שחששו לקלקל את קשרם עם הערבים בנוסף, יהודים בני המעמד הגבוה חששו למעמדם.

בין המתנגדים המפורסמים היה אדווין מונטגיו יהודי מתבולל, ושר לענייני הודו נימק את התנגדותו להצהרה בשל חשש ליצירת "נאמנות כפולה" בקרב יהודי העולם.

ההצהרה מבחינת הציונות הייתה פריצת דרך היסטורית. בין עמנו היהודים היו כאלה שהשוו את ההצהרה להצהרת כורש. לאחר פרסום ההצהרה פרצה שמחה גדולה בקרב היהודים בעולם כולם שמחו ואפילו ארגנו עצרות הזדהות.

"משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917

לורד רוטשילד היקר,

לעונג לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".

אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.

בכבוד רב,

ארתור ג'יימס בלפור."

הצהרת בלפור בתרגומה לעברית